אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ, הראב"ן) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצא (מיינץ) שבגרמניה. מתוך ויקיפדיה

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא. בנו של רבי שמעון בר יוחאי וחתנו של רבי שמעון בן יוסי. בצעירותו היה מבוקש על ידי השלטון הרומי, אך בשלב מאוחר יותר פעל מטעמו של השלטון הרומי כממונה על הסדר והביטחון הציבורי. ישנן אגדות שונות על גודלו הגופני החריג. בערוב ימיו התייסר בייסורים, והמסורת אודות פטירתו אפופה אגדות שונות. היה לו בן בשם רבי יוסי. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן הורקנוס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה. מתוך ויקיפדיה

אליעזר, אליעזר בן דודוהו, אליעזר בן הורקנוס, אליעזר בן זכריה, אליעזר בן יואל, אליעזר בן יואל הלוי, אליעזר בן יעקב, אליעזר בן יצחק, אליעזר בן משה, אליעזר בן רפאל, אליעזר בן שמואל, ברוך בן רבי יצחק, חזקיה בן רבי חייא, חיים אליעזר בן יצחק, טוביה בן רבי אליעזר, יהודה בן רבי חייא, יוסי בן רבי יהודה, נתן בן רבי יחיאל, נתן בן רבי מאיר, ר' אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב

רבי איציק'ל, רבי איציק'ל מפשעווארסק, רבי אליהו מזרחי, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי אליעזר, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי