רבי אליעזר בן הורקנוס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה. מתוך ויקיפדיה

אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ, הראב"ן) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצא (מיינץ) שבגרמניה. מתוך ויקיפדיה

אליעזר, אליעזר בן דודוהו, אליעזר בן הורקנוס, אליעזר בן זכריה, אליעזר בן יואל, אליעזר בן יואל הלוי, אליעזר בן יעקב, אליעזר בן יצחק, אליעזר בן משה, אליעזר בן רפאל, אליעזר בן שמואל, חיים אליעזר בן יצחק, טוביה ברבי אליעזר, פרקי רבי אליעזר, ר' אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר ברבי צדוק, רבי אליעזר הגדול, רבי אליעזר הקפר

רבי איציק'ל, רבי איציק'ל מפשעווארסק, רבי אליהו מזרחי, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי אליעזר, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי