מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן⁻יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב⁻1908, נערכו בידי אליעזר בן⁻יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן⁻יהודה הושלם המילון בידי משה בר⁻נסים וחוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור⁻סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב⁻1959. אף על פי שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בזכות המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו. מתוך ויקיפדיה

על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר. יחד עם אביהם ושאר אחיהם, הם היו כוהנים לאלוהים ושירתו בקודש, באוהל מועד, ואילולא מת נדב, בהיותו בכורו של אהרן הוא היה יורש את תפקידו של אביו ככהן גדול. מתוך ויקיפדיה

נדב הוא דמות מקראית, מלך ישראל השני, איש שבט אפרים. לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 907 לפנה"ס עד 906 לפנה"ס. היה בנו של ירבעם. מתוך ויקיפדיה

נתיבה (תיבה) בן יהודה (26 ביולי 1928, תשעה באב ה'תרפ"ח – 28 בפברואר 2011, כ"ד באדר א' ה'תשע"א) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

אליקים בן יהודה, בן יהודה, בן⁻ציון בן יהודה, דבורה בן יהודה, דינה בן⁻יהודה, יונה בן יהודה, יוסף בן יהודה, ישועה בן יהודה, ישראל בן יהודה, ישראל בן⁻יהודה, מדרחוב בן יהודה, מילון בן יהודה, נדב בן גבעון, נדב בן יהודה, נדב בן סימון, נדב בן שמי, נדב בן⁻יהודה, נחמן בן יהודה, פרויקט בן יהודה, ראלי בן יהודה, רחוב בן יהודה, רחוב בן⁻יהודה

נדב בטשא, נדב בכר, נדב בן אהרן, נדב בן גבעון, נדב בן יהודה, נדב בן סימון, נדב בן שמי, נדב בן⁻יהודה, נדב גדג', נדב גדליה