אחר הצהריים הוא פרק זמן ביום שבין הצהריים ועד לפני השקיעה. מתוך ויקיפדיה

אחר צהריים

השעות בין הצהריים לערב, שעות מנחה

אחר הצהריים

אחר צהריים

צהרון מצוי (שם מדעי: Moraea sisyrinchium, בעבר נקרא גם אירוס מצוי, אחיאירוס מצוי, או אירוס אחר הצוהריים) הוא גאופיט בעל פקעת עטופה בבצל ממשפחת האירוסיים. שמו, צהרון מצוי, ניתן לו מכיוון שכל פרחיו סגורים עד שעות הבוקר המאוחרות ונפתחים בבת אחת בצוהרים. לצמח יש לרוב עד שלושה עלים ירוקים, מרזביים, צרים וארוכים. הפרחים פורחים כל יום פעם אחת ולקראת ערב נסגרים. הצהרון המצוי הוא הנפוץ ביותר בישראל ממשפחת האירוסיים. מתוך ויקיפדיה

סורת אל⁻עַצְר (ערבית: سورة العصر), היא סורה מספר 103 בקוראן. סורה קצרה זו מונה שלושה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִיל אלקֻראן (מהמאה ה⁻10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה⁻8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל⁻אנשראח ולפני סורת אל⁻עאדיאת. מתוך ויקיפדיה

"אחר הצהריים של פאון" (בצרפתית: L'après⁻midi d'un faune) הוא יצירת מחול במערכה אחת מאת הכוריאוגרף והרקדן ואצלב ניז'ינסקי. המחול נוצר בהשראת פואמה של המשורר הצרפתי סטפאן מלארמה (Stéphane Mallarmé), לפי מוזיקה שחיבר המלחין קלוד דביסי, עבור להקת בלט רוס של סרגיי דיאגילב. הבלט הועלה לראשונה ב29 במאי 1912 בתיאטרון השאטלה (Théâtre du Châtelet) בפריז, בעיצובו של ליאון באקסט. ואצלב ניז'ינסקי עצמו הופיע בתפקיד הפאון. מתוך ויקיפדיה

אחסון ענני, אחפר, אחצון, אחר (רומן), אחר הצהריים, אחר צהריים סתווי, אחר צהריים של פורענות, אחר רבים להטות, אחראר א⁻שאם, אחראר אל⁻שאם