הארכאולוגיה של הידע (בצרפתית: ''L'archéologie du savoir'') הוא ספר הגות מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שיצא לאור בשנת 1969. ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה. מתוך ויקיפדיה

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה. ארכאולוגיה של ארץ ישראל מסייעת בהעמקת המחקרים העוסקים בתולדות ארץ ישראל, תולדות עם ישראל אך גם בהבנת שורשי הנצרות. מתוך ויקיפדיה

מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. מתוך ויקיפדיה

ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה. הספרייה מוגדרת כספרייה הרשמית של ברלין (ברלין היא אחת מ⁻16 מדינות גרמניה בנוסף להיותה עיר הבירה). מתוך ויקיפדיה

ארכאולוגיה של אנגליה האנגלו⁻סקסונית, ארכאולוגיה של הידע, ארכאולוגיה של מדינת ישראל, ארכאולוגיה של תקופת המקרא, גאוגרפיה של מדינת ישראל, דמוגרפיה של מדינת ישראל, המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול, המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ, המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן, המוזיאון לארכאולוגיה של צ'ורום, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

היסטוריה של ליטא (1219⁻1295), היסטוריה של ליטא (1219–1295), היסטוריה של מאוריציוס, היסטוריה של מאלי, היסטוריה של מגדר, היסטוריה של מולדובה, היסטוריה של מונגוליה, היסטוריה של מוסד האפיפיורות, היסטוריה של מזרח טימור, היסטוריה של מחשבים אישיים