ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את ההסיטוריה וכן להעריך עד כמה הכתוב בתנ"ך וטקסטים עתיקים נוספים מדויק כמקור תיעוד היסטורי. מתוך ויקיפדיה

הארכאולוגיה של הידע (בצרפתית: ''L'archéologie du savoir'') הוא ספר הגות מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שיצא לאור בשנת 1969. ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה. מתוך ויקיפדיה

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה. ארכאולוגיה של ארץ ישראל מסייעת בהעמקת המחקרים העוסקים בתולדות ארץ ישראל, תולדות עם ישראל אך גם בהבנת שורשי הנצרות. מתוך ויקיפדיה

ארכאולוגיה של אנגליה האנגלו⁻סקסונית, ארכאולוגיה של מדינת ישראל, המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול, המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ, המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן, המוזיאון לארכאולוגיה של צ'ורום, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, טירות של תקופת אזוצ'י⁻מומויאמה

ארכאולוגיה ימית, ארכאולוגיה ימית, פרקי מבוא, ארכאולוגיה כהרפתקה, ארכאולוגיה מקראית, ארכאולוגיה של אנגליה האנגלו⁻סקסונית, ארכאולוגיה של הידע, ארכאולוגיה של מדינת ישראל, ארכאולוגיה של תקופת המקרא, ארכאולוגית, ארכאומטלורגיה אל⁻ברזלית בדרום הלבנט