דעת (באנגלית: Mind) היא היסוד או הכושר האנושי המאפשר לאדם לחשוב, להרגיש ולהיות מודע הן לחוויה האישית שלו והן לסביבתו החיצונית. הדעת מתייחסת לרצון האנושי, כמו גם לאוסף של תפקודים עליונים של המוח, אשר כולל בין היתר תהליכים קוגניטיביים כמו: תפיסה, זיכרון, קשב, חשיבה לוגית, דמיון ושפה. תפקודים אלו מאפשרים לאדם להכיר את עצמו ואת העולם ולפעול עליהם. למשל, שכל ישר מתאר מצב שבו מופעל שיקול דעת ומתקבלת החלטה בהתבסס על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות. מתוך ויקיפדיה

סביל של מִדֵּעַ.

המחזיק בדעות נחרצות ומביע אותן בתקיפות ולעיתים בעקשנות. "הוא ידוע כאדם דעתן שאינו מוותר בקלות על עמדתו." "בדיון הציבורי נשמעה עמדתה הדעתנית והברורה." "המורה דעתן, אך מקשיב גם לדעות אחרות."

דער פריינד, דער פריינט, דער שווארצער יונגערמאנטשיק, דער שטירמער, דער שטירמר, דעת (כתב עת), דעת (מיינד), דעת אמת, דעת בעלים, דעת הציבור

היה בקי; התמצא. "הוא יודע לדבר מהבטן."

תפס בשכלו; הבין; הכיר. "הוא ידע שהיא אוהבת אותו."

קיים יחסי מין; בעל

מחשבה ברורה וצלולה; חכמה; תבונה. "דבריו נאמרו בדעת ובשיקול." "יש לה דעת רחבה בתחומי המדע והספרות." "הוא פעל מתוך דעת ולא מתוך דחף רגעי."

שמה של אחת מן הספירות בקבלה. "בספרי הקבלה דעת נזכרת כספירה המקשרת בין חכמה לבינה." "יש זרמים בקבלה המונים את דעת בין עשר הספירות." "המושג דעת מקבל משמעות מיוחדת בתורת הקבלה."

השקפה או עמדה בעניין מסוים. "לכל חברי הוועדה הייתה דעה ברורה בנושא." "היא הביעה את דעתה בדיון הציבורי." "מותר להחזיק בדעה שונה משל אחרים."