כוחות היבשה של הצבא הגרמני (בגרמנית: Heer) הוקמו על ידי אדולף היטלר במאי 1935 כחלק מהצבא הגרמני המחודש (הוורמאכט). בנוסף לזרוע היבשה כלל הוורמאכט שתי זרועות נוספות – חיל האוויר (הלופטוואפה) והצי (הקריגסמרינה). בראש ה⁻Heer עמדה המפקדה העליונה של כוחות היבשה, ה⁻OKH (ראשי תיבות בגרמנית של "Oberkommando Des Heeres"), שהייתה כפופה למפקדה העליונה של הוורמאכט, ה⁻OKW. אף שבתאוריה המפקדות של שלוש הזרועות של הצבא הגרמני היו כפופות ל⁻OKW, למעשה הן פעלו באופן עצמאי. היטלר, שלא בטח בנאמנות של ראשי הצבא הגרמני, לקח על עצמו את הפיקוד העליון על צבא היבשה בדצמבר 1941, תוך ניצול כישלון הצבא הגרמני בקרב מוסקבה והמצב המסוכן שנוצר בעקבות מתקפת הנגד הסובייטית באזור מוסקבה, ושמר בידיו את הפיקוד על ה⁻OKH עד לתום המלחמה. מתוך ויקיפדיה

צבא היבשה הרוסי או כוחות היבשה של הפדרציה הרוסית (רוסית: Сухопутные войска Росси́йской Федера́ции) הם הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והחיל. מפקד הזרוע, החל משנת 2014, הוא גנרל אולג סליוקוב. מתוך ויקיפדיה

כוחות ההגנה של יפן, כוחות ההגנה של ניו זילנד, כוחות ההגנה של קנדה, כוחות ההצלה, כוחות הטילים האסטרטגיים של רוסיה, כוחות היבשה של הוורמאכט, כוחות היסוד, כוחות המוביליזציה העממיים (עיראק), כוחות הפנים של משרד הפנים הרוסי, כוחות הפנים של משרד הפנים של רוסיה