איבר שרירי בפה המשמש לאכילה, דיבור והבחנה בטעמים. "הרופא ביקש ממנה להוציא את הלשון לבדיקה." "הלשון מסייעת בלעיסה, בבליעה ובהגיית מילים." "מאכל חריף במיוחד צרב לי את הלשון."

שפה. "העברית היא לשון עתיקה ומתחדשת." "הילד שולט בשתי לשונות מגיל צעיר." "החוק נוסח בלשון ברורה ופשוטה."

אופן הניסוח או הסגנון המילולי. "הספר כתוב בלשון סאטירית." "ההודעה נוסחה בלשון רשמית ומאופקת." "המשורר השתמש בלשון עשירה ורבת דימויים."

בלשנות; תחום ידע העוסק בחקר השפה ומרכיביה. "באוניברסיטה הוא למד לשון עברית ובלשנות כללית." "חוקרי הלשון בודקים את מבנה המשפט ואת התפתחות המילים." "הקורס בלשון עסק בתחביר, בתצורה ובמשמעות."

לא דומה לאחר; אחר, לא אותו דבר. "לכל ילד יש אופי שונה." "הפתרון הזה שונה מן הפתרון שהוצע קודם." "העיצוב החדש שונה מאוד מן העיצוב הישן."

חריגות, זרות

בהתייחסות מפחיתה; באנדרסטיימנט. "הם קצת הגזימו עם הכתבות על הפוליטיקאי, בלשון המעטה."

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

הוציא לשון. "הילד חרץ לשון לחברו מתוך לעג." "בתצלום נראה הפעוט חורץ לשון למצלמה." "הקהל צחק כשהשחקן חרץ לשון על הבמה."

עִלֵּג

דברים שקריים ופוגעניים שנאמרים בגנות אדם או קבוצה

משמעות הפוכה מהמילים שנאמרו

אִירוֹנְיָה

לוֹעֲזִית

עִלֵּג

אדם שמתבטא בשפה דלה

רָהוּט

בתורת ההסתברות וסטטיסטיקה, שונות (סימון: מהמילה האנגלית Variance) היא מדד לפיזור ערכים באוכלוסייה נתונה ביחס לתוחלת שלה. מושג זה הוצג לראשונה על ידי רונלד פישר בשנת 1918. מתוך ויקיפדיה