מגנה כרטה ליברטטום (בלטינית: Magna Carta Libertatum; מילולית: הכתב הגדול של החירויות) היא כתב הזכויות שהעניק בעל כורחו ג'ון, מלך אנגליה, לברוניו ב⁻15 ביוני 1215, בעקבות איומם לצאת במרד גלוי נגדו אם לא יגדיל את זכויותיהם וסמכויותיהם. מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט החוקתי האנגלי ולציון דרך מרכזי בתולדות הדמוקרטיה. מרגע שמלך חותם על חוזה מול נתיניו הם הופכים מנתינים לאזרחים. אי מימוש תנאי החוזה יגרום לאבדן זכויות המלך, כפי שהדבר נכון לגבי זכויות הברונים והלורדים. כלומר – מלך על⁻תנאי: אם לא ימלא את חובותיו, יאבד את המלוכה. זהו מסמך יסוד להתפתחות החוק החוקתי של הממלכה המאוחדת. מתוך ויקיפדיה

מגנאטים, מגנגה, מגנדורף, מגנה גרקיה, מגנה כרטא, מגנה כרטה ליברטטום, מגנה קרטה, מגנה קרטה ליברטטום, מגנוט, מגנוירה