תמך במעשה, אמירה וכד'; צידד

נתן סיבה, תירץ. "הנאשם הצדיק את התנהגותו על ידי הכדורים שהוא לוקח."

תכונת הצדיק, יושר והוגנות, אי⁻עשיית חטא

אדם ישר והגון

רב גדול בתורה. "הלכתי לצדיק לקבל ברכה."

שם פעולה של צָדַק: עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

אנשים או גופים טובים זוכים שאחרים יפעלו לטובתם, גם מבלי שהם עצמם עשו זאת

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר. לרוב נעשה שימוש בתואר זה כדי לציין שמדובר באדם מורם מעם, הפועל לפנים משורת הדין והנהגותיו נעלות מהסטנדרט החברתי. ביהדות (ובעקבותיה גם בשימוש יומיומי), כאשר משתמשים במונח הכוונה היא גם לאדם שהוא ירא שמים, מתנהג בחסידות ומדקדק במצוות. בתנועת החסידות, ה"צדיק", הידוע גם כאדמו"ר או רבי, הוא תוארם של מנהיגיה ובעל משמעויות קבליות. מתוך ויקיפדיה

צדוקי, צדוקים, צדי, צדי צרפתי, צדי"ק, צדיק אחד בסדום (אלבום), צדיק בינו, צדיק דאנון, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, צדיק נסתר