מלחמת האיכרים הגרמנית או מרד האיכרים באלזס (בגרמנית: Deutscher Bauernkrieg) היה מרד עממי נרחב שהתרחש באזורים דוברי הגרמנית במרכז אירופה בשנים 1524–1525. המרד נכשל בעקבות התנגדות חריפה של מעמד האצולה, שהביאה לטבח של בין 100,000 ל⁻300,000 איכרים שחימושם דל. הניצולים מהטבח נקנסו והשיגו רק מעט אם בכלל ממטרותיהם. המרד כלל בדומה לתנועת בונדשו ותנועת ההוסיטים שקדמו לו, שורה של מרידות מסיבות כלכליות ודתיות אותם הנהיגו איכרים וחוואים בתמיכתם של כמרים פרוטסטנטים. מתוך ויקיפדיה

מרד האיכרים הרומני התחולל במרץ 1907 במולדובה והתפשט במהירות עד מונטניה. העילה העיקרית הייתה מורת הרוח של האיכרים בשאלת אי⁻השוויון בבעלות על הקרקע, שהייתה בידי מספר קטן של בעלי קרקעות גדולים, אשר החכירו אותה לאיכרים. באותה תקופה היוו האיכרים כדי 80% מכלל האוכלוסייה הרומנית וכ⁻60% מהם החזיקו מעט מאוד אדמה, אם בכלל, בעוד שהאחוזות הגדולות החזיקו בבעלותן יותר ממחצית מן האדמה החקלאית. מתוך ויקיפדיה

מרד האכרים האנגלי (באנגלית: Peasants' Revolt, Tyler’s Rebellion, or the Great Rising of 1381) היה מרידה נגד המלך ריצ'רד השני, מלך אנגליה בן ה⁻14, בשנת 1381. מתוך ויקיפדיה

מפלגת האיכרים של בולגריה, מרד האיכרים בסוריה, מרד האיכרים של אלזס, רפובליקת האיכרים של גוריה

מרד האבירים, מרד האח'ואן, מרד האיוני, מרד האיכרים באנגליה, מרד האיכרים בסוריה, מרד האיכרים האנגלי, מרד האיכרים של אלזס, מרד הבוקסרים, מרד הגלויות, מרד הגנרלים (1948)