מרד הגנרלים הוא כינוי שניתן לישיבה משותפת של ועדת השרים לביטחון בראשות ראש הממשלה אשכול עם אלופי המטכ"ל לקראת סוף תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים. מתוך ויקיפדיה

"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן להתפטרותם של ראשי האגפים במטה הכללי של ההגנה במאי 1948 בעקבות פיטורו של ישראל גלילי, ששימש אז כראש המפקדה הארצית (רמ"א) כממלא מקומו של יעקב דורי, שנעדר מתפקידו עקב מחלה. כינוי זה נטבע לאחר שקיבל דוד בן⁻גוריון את מכתבי ההתפטרות של ראשי האגפים: יגאל ידין, אליהו בן חור, יצחק שדה, צבי איילון, משה צדוק ויוסף אבידר. מתוך ויקיפדיה

מרד הגנרלים באלג'יריה החל ב⁻21 באפריל 1961, במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה. הוא היה ניסיון להפיכה צבאית לשם הפלת ממשל הרפובליקה הצרפתית החמישית והקמת חונטה צבאית תחתיו. ראשי המרד היו ארבעה גנרלים בדימוס בצבא צרפת, שהיו מוצבים באלג'יריה והתנגדו להעניק לה עצמאות. המרד לא צלח, ודוכא כעבור חמישה ימים. מתוך ויקיפדיה

מרד האיכרים ברומניה, מרד האיכרים האנגלי, מרד האיכרים של אלזס, מרד הבוקסרים, מרד הגלויות, מרד הגנרלים (1967), מרד הגנרלים באלג'יריה, מרד הדקבריסטים, מרד ההכחדה, מרד הוגן