צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה⁻19 ואיש מחשבת ישראל. נודע במיוחד בזכות חיבורו המונומנטלי "דברי ימי ישראל" והיה מזוהה עם האסכולה הפוזיטיבית⁻היסטורית, ממנה התפתחה היהדות הקונסרבטיבית. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת חובבי ציון. היה תלמידו המובהק של רבי עקיבא אייגר. מלבד גדולתו בתורה, היה בעל השכלה רחבה בתחומים רבים. מתוך ויקיפדיה

רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש. מחבר הספרים "באר לחי רואי", "דרכי תשובה", "צבי תפארת" ועוד. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש גויטיין, צבי הירש גליקר, צבי הירש דירינבורג, צבי הירש דכוביץ', צבי הירש הלברשטם, צבי הירש ולק, צבי הירש חריף, צבי הירש להרן, צבי הירש מאסליאנסקי, צבי הירש מורגנשטרן, צבי הירש מייזליש, צבי הירש מנדבורנה, צבי הירש מסלאנסקי, צבי הירש מסלינסקי, צבי הירש מרימינוב, צבי הירש משרת, צבי הירש פאסל, צבי הירש פרידמן, צבי הירש קאיידנובר, צבי הירש שלעז

צבי הירש פאסל, צבי הירש פרבר, צבי הירש פרידמן, צבי הירש קאיידנובר, צבי הירש קאלישר, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש רוזנבוים, צבי הירש רזניק, צבי הירש שיליס (שילת), צבי הירש שלז