הרב צבי הירש אשכנזי (א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה⁻17 ובתחילת המאה ה⁻18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חייס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד. מן הרבנים המעטים בגליציה שהיו מקורבים בגלוי לתנועת ההשכלה ורעיונותיה. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת חובבי ציון. היה תלמידו המובהק של רבי עקיבא אייגר. מלבד גדולתו בתורה, היה בעל השכלה רחבה בתחומים רבים. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש אורנשטיין, צבי הירש אורנשטין, צבי הירש בושקא, צבי הירש ברוידא, צבי הירש ברלין, צבי הירש גליקר, צבי הירש דכוביץ, צבי הירש דרנבורג, צבי הירש הלברשטאם, צבי הירש הלר, צבי הירש העליר, צבי הירש וואלק, צבי הירש יפה, צבי הירש לאס, צבי הירש לווין, צבי הירש לעהרן, צבי הירש מזידיטשוב, צבי הירש מלוקוב, צבי הירש מליסקא, צבי הירש מסליאנסקי, צבי הירש מרודניק, צבי הירש מרימנוב, צבי הירש פרבר, צבי הירש רזניק

צבי הירש פאסל, צבי הירש פרבר, צבי הירש פרידמן, צבי הירש קאיידנובר, צבי הירש קאלישר, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש רוזנבוים, צבי הירש רזניק, צבי הירש שיליס (שילת), צבי הירש שלז