התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה. תרגומים מקראיים אלו כוללים תרגום של ספרי הברית הישנהעברית, הברית החדשה וכן ספרים חיצוניים. נהוג לחלק את תרגומי הביבליה הלטינית לאלו שקדמו להירונימוס, המכונים 'וטוס לטינה' (Vetus Latina); ולאלו שהירונימוס ערך, המכונים וולגטה (Vulgata). בנוסף לתרגומים אלו, יצאו לאור בעת החדשה תרגומים ללטינית - ללא זיקה ישירה לוולגאטה. מתוך ויקיפדיה

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות. מרבית התרגומים נעשו על ידי נוצרים כחלק מתרגום כתבי הקודש הנוצריים, ונכון לאוקטובר 2019 תורגמו התנ"ך והברית החדשה ל⁻698 שפות. בשפות אחדות תרגום כתבי הקודש הנוצריים היה היצירה הכתובה הראשונה באותה שפה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא שיטת כתיבה או אפילו להמציא אלפבית לשם כך. לצדם קיימים תרגומים יהודיים קדומים ומאוחרים, הכוללים חלקים שונים מהתנ"ך. מתוך ויקיפדיה

תרגומי המקרא לערבית החלו להיכתב, בעיקר למן המאה השביעית. אולם חיבור סוגה זו תפס תאוצה החל מהמאה העשירית, שאז התפרסם תרגומו של הרב סעדיה גאון לחומשים ולמספר ספרים נוספים – "התפסיר" (בערבית: تفسير). מתוך ויקיפדיה

תרגום ראשון, תרגום שאילה, תרגום שני, תרגום תוכנה, תרגומי הארי פוטר, תרגומי המקרא ללטינית, תרגומי המקרא לערבית, תרגומי התנ"ך, תרגומי התנ"ך ללטינית, תרגומי התנך