אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן⁻יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב⁻1908, נערכו בידי אליעזר בן⁻יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן⁻יהודה הושלם המילון בידי משה בר⁻נסים וחוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור⁻סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב⁻1959. אף על פי שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בזכות המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו. מתוך ויקיפדיה

נתיבה (תיבה) בן יהודה (26 ביולי 1928, תשעה באב ה'תרפ"ח – 28 בפברואר 2011, כ"ד באדר א' ה'תשע"א) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

[[קובץ:KingGeorgeStreetJerusalemMay062023 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת מדרחוב בן⁻יהודה ורחוב המלך ג'ורג']] מתוך ויקיפדיה

איסי בן יהודה, איתמר בן יהודה, בן יהודה, בן⁻ציון בן יהודה, דבורה בן יהודה, דינה בן יהודה, דינה בן⁻יהודה, יונה בן אמיתי, יונה בן אמתי, יונה בן דוד, יונה בן יהודה, יוסף בן יהודה, יצחק בן יהודה, ישועה בן יהודה, ישראל בן⁻יהודה, לאה בן יהודה, מדרחוב בן יהודה, מנחם בן יהודה, נדב בן יהודה, נדב בן⁻יהודה, פרץ בן יהודה, קלונימוס בן יהודה, רחוב בן⁻יהודה

נתיב פלוס, נתיב קריטי, נתיב רובינזון, נתיב שיט, נתיב תחבורה ציבורית, נתיבות, נתיבות המשפט, נתיבות ישראל, נתיבות עולם, נתיבות שלום