אליעזר בן⁻יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה⁻19 ועד תחילת המאה ה⁻20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה. הוא מייסד ועד הלשון העברית (כיום האקדמיה ללשון העברית), מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר המילון העברי הראשון. מתוך ויקיפדיה

יוסף בן טוביה, מבית טוביה, משפחה עשירה ומיוחסת מעבר הירדן, שימש כגובה כספים עבור בית תלמי ביהודה בזמן השלטון התלמיי בארץ ישראל (המאה ה⁻3 לפנה"ס) בתקופה ההלניסטית. מתוך ויקיפדיה

יוסף בן מתתיהו או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת. למרות זאת זכה באהדתם של קיסרי השושלת הפלאבית, אספסיאנוס וטיטוס בנו, שהעניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי במהלך המחצית השנייה של חייו. עם קבלתו את האזרחות הרומית על ידי טיטוס הפך שמו על שם פטרונו כנהוג ל"טיטוס פלאוויוס יוספוס". מתוך ויקיפדיה

נתיבה (תיבה) בן יהודה (26 ביולי 1928, תשעה באב ה'תרפ"ח – 28 בפברואר 2011, כ"ד באדר א' ה'תשע"א) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

בית בן יהודה, בן יהודה, דבורה בן יהודה, דינה בן⁻יהודה, יונה בן יהודה, יוסף בן אוליאל, יוסף בן ג'וייא, יוסף בן טבול, יוסף בן יהודה, יוסף בן יוחנן, יוסף בן יועזר, יוסף בן סעיד, יוסף בן שמואל, ישראל בן יהודה, ישראל בן⁻יהודה, מדרחוב בן יהודה, מילון בן יהודה, נחמן בן יהודה, פרוייקט בן יהודה, פרויקט בן יהודה, פרץ בן יהודה, ראלי בן יהודה

נתיב פלוס, נתיב קריטי, נתיב רובינזון, נתיב שיט, נתיב תחבורה ציבורית, נתיבות, נתיבות המשפט, נתיבות ישראל, נתיבות עולם, נתיבות שלום