צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה⁻19 ואיש מחשבת ישראל. נודע במיוחד בזכות חיבורו המונומנטלי "דברי ימי ישראל" והיה מזוהה עם האסכולה הפוזיטיבית⁻היסטורית, ממנה התפתחה היהדות הקונסרבטיבית. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש הלברשטאם (ה'תר"י, 1850, רודניק - ט"ו באב, ה'תרע"ח, 24 ביולי 1918, קליינווארדיין) היה רב ואחר כך אדמו"ר בעיר רודניק. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; 18 באפריל 1784, כ"ז בניסן ה'תקמ"ד – 24 באוקטובר 1853, כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי⁻הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ⁻1817 ועד מותו. מתוך ויקיפדיה

רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש. מחבר הספרים "באר לחי רואי", "דרכי תשובה", "צבי תפארת" ועוד. מתוך ויקיפדיה

הירש מרימנוב, צבי הירש אורנשטיין, צבי הירש אייכנשטיין, צבי הירש דאכאוויטץ, צבי הירש דירינבורג, צבי הירש דערנבורג, צבי הירש העליר, צבי הירש יפה, צבי הירש כהנא, צבי הירש לאס, צבי הירש לעווין, צבי הירש מורגנשטרן, צבי הירש מזמושץ', צבי הירש מסליאנסקי, צבי הירש מסלנסקי, צבי הירש מקרעטשניף, צבי הירש מרודניק, צבי הירש מרימנוב, צבי הירש פרידמן, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש רוזנבוים, צבי הירש רזניק, צבי הירש שלז

צבי הירש בן אריה ליב לוין, צבי הירש ברוידא, צבי הירש ברלין, צבי הירש גויטיין, צבי הירש גליקר, צבי הירש דאכאוויטץ, צבי הירש דירינבורג, צבי הירש דכוביץ, צבי הירש דכוביץ', צבי הירש דערנבורג