צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה⁻19 ואיש מחשבת ישראל. נודע במיוחד בזכות חיבורו המונומנטלי "דברי ימי ישראל" והיה מזוהה עם האסכולה הפוזיטיבית⁻היסטורית, ממנה התפתחה היהדות הקונסרבטיבית. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש להרן (בהולנדית: Hirsch Lehren; ביידיש: לעהרן; 18 באפריל 1784, כ"ז בניסן ה'תקמ"ד – 24 באוקטובר 1853, כ"ב בתשרי ה'תרי"ד) היה בנקאי ונדבן יהודי⁻הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ⁻1817 ועד מותו. מתוך ויקיפדיה

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה – ה' בחשוון תרל"ה; 1795 – 16 באוקטובר 1874), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת חובבי ציון. תלמידו המובהק של רבי עקיבא אייגר. מתוך ויקיפדיה

רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש. מחבר הספרים "באר לחי רואי", "דרכי תשובה", "צבי תפארת" ועוד. מתוך ויקיפדיה

צבי הירש אייכנשטיין, צבי הירש ביאלה, צבי הירש בלקובסקי, צבי הירש גויטיין, צבי הירש דאכאוויטץ, צבי הירש דערנבורג, צבי הירש העליר, צבי הירש חריף, צבי הירש כהנא, צבי הירש לעווין, צבי הירש מזמושץ', צבי הירש מסלאנסקי, צבי הירש מסלינסקי, צבי הירש מסלנסקי, צבי הירש מקרעטשניף, צבי הירש מרודניק, צבי הירש מרימינוב, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש רוזנבוים, צבי הירש רזניק, צבי הירש שלז, צבי הירש שלעז

צבי הירש בן אריה ליב לוין, צבי הירש ברוידא, צבי הירש ברלין, צבי הירש גויטיין, צבי הירש גליקר, צבי הירש דאכאוויטץ, צבי הירש דירינבורג, צבי הירש דכוביץ, צבי הירש דכוביץ', צבי הירש דערנבורג